תקשורת מקרבת וקונפליקטים

ניהול קונפליקטים באמצעות תקשורת מקרבת

קונפליקטים הם חלק בלתי נמנע בחיים שלנו. הם מתעוררים ביחסים בינאישיים, במקום העבודה, במשפחה ובמגוון מצבים חברתיים. האתגר האמיתי הוא כיצד לנהל את הקונפליקטים הללו באופן בונה ומכבד ומבלי להרוס את מערכות היחסים האלו. תקשורת מקרבת מציעה גישה יעילה לניהול קונפליקטים תוך התחשבות בצרכים וברגשות של כל הצדדים המעורבים. במאמר זה נבחן את העקרונות המרכזיים של תקשורת מקרבת וכיצד ניתן ליישם אותם בחיי היומיום.

כשאנחנו מוצאים את עצמנו בתוך קונפליקט, ויכוח, חילוקי דעות וכד', הנטייה הטבעית היא לצאת "בסדר", לצאת "צודקים" ולהראות שמה שאנחנו חושבים או עושים הוא "ראוי". על מנת שזה יקרה, הצד השני, מן הסתם, נחווה בעינינו כ"לא בסדר", "לא צודק", ובכלל, כל ההתנהלות שלו "לא ראויה".

אם אנחנו עסוקים בזה, הוויכוח לא ייגמר ואפילו יסלים.

תקשורת מקרבת, שפותחה על ידי ד"ר מרשל רוזנברג, היא גישה מבוססת אמפתיה והבנה עמוקה של הצרכים והרגשות האנושיים. מטרתה היא ליצור קשרים חיוביים ושיתופי פעולה באמצעות תקשורת כנה ומכבדת. התהליך מורכב מארבעה מרכיבים עיקריים:

1. תצפית - זיהוי עובדות המצב ללא שיפוט.

2. רגש - הבנת הרגשות שמתעוררים בעקבות התצפית או העובדות.

3. צורך - זיהוי הצרכים שעומדים מאחורי הרגשות.

4. בקשה - הצגת בקשה ברורה, שמטרתה לענות על הצרכים הללו.

חשיבות ההקשבה הפעילה בזמן קונפליקט

הקשבה פעילה היא הבסיס לתקשורת מקרבת. כשהאדם השני מדבר, עלינו להקשיב לו בלי להפריע, לשפוט או להתנגד. הכוונה היא להיות נוכחים באופן מלא ולתת מקום לרגשות ולצרכים של האחר. זה מאפשר לנו גם להבין טוב יותר את הצד השני וגם משדר לאדם השני שאנו מעריכים ומכבדים אותו.

לדוגמה, אם קולגה בעבודה מביע תסכול על עומס העבודה, במקום לענות מיד ולהסביר למה המצב כך, הקשיבו ואמרו: "אני מבין שאתה חווה עומס בעבודה וזה מייצר אצלך לחץ. מה אתה צריך שיקל עליך עם העומס הזה?"

ביטוי ברור של רגשות וצרכים

ביטוי ברור של רגשות וצרכים הוא מרכיב מרכזי בתקשורת מקרבת. חשוב להביע את מה שאנחנו מרגישים ומה שאנחנו צריכים באופן ישיר במקום להאשים. שימוש בביטויים כמו "אני מרגיש" ו"אני צריך" מסייע לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת.

לדוגמה, במקום לומר "אתה אף פעם לא מקשיב לי", אפשר לומר: "חשוב לי להיות מובן ולדעת שאתה מקשיב לי, וכשאתה מדבר בזמן שאני מדבר, אני חווה את זה כחוסר הקשבה"

הכרה בצרכים וברגשות של הצד השני

תקשורת מקרבת מדגישה את החשיבות של הכרה בצרכים וברגשות של הצד השני. זה אומר, להיות פתוחים להבין מה מניע את האדם השני ולמה הוא מגיב כפי שהוא מגיב. כאשר אנו מכירים בצרכים וברגשות של האחר, אנו מקנים להם לגיטימציה ומפחיתים את ההתנגדות.

לדוגמה, אם בן/בת הזוג שלכם כועס/ת כי אתם עובדים עד שעות מאוחרות, במקום לכעוס עליו/ה על כך שהוא/היא כועס/ת ולא מבין/ה אתכם, ממליצה לכם להכיר בצרכים שלו/ה לבילוי זמן איכות ביחד ולומר: "את/ה כועס/ת כשאני חוזר מאוחר מהעבודה. חשוב לך זמן איכות משותף?"

מתן עדיפות לצרכים האישיים

כשאנחנו מדברים או חושבים בשפת התקשורת המקרבת, חשוב לא לשכוח את הצרכים שלנו. תעדוף הצרכים האישיים שלנו הוא חיוני לשמירה על איזון רגשי ולמניעת תחושת תסכול או טינה. זה חלילה לא אומר להיות אנוכיים! זה לא אומר להעדיף את הצרכים שלנו על פני אלה של האחר!

ממש לא!!

אלא לתת מקום גם לצרכים שלנו, להיות כנים עם עצמנו ועם האחרים לגבי מה שאנחנו צריכים כדי להרגיש טוב. הטבע האנושי הוא למלא צרכים ולעשות טוב לאחרים. כשנהיה ברורים לעצמנו, מה הצרכים שלנו, נוכל לבטא אותם ובכך נקל על הצד השני למלא את אותם הצרכים.

לדוגמה, חזרתם מיום עבודה עמוס ואתם צריכים קצת זמן לבד. במקרה כזה, על מנת להשיג את זה, אתם עלולים לשקוע אל תוך עצמכם ולהתעלם משאר אנשי הבית, או אולי לכעוס עליהם כשהם פונים אליכם. מן הסתם, הם עלולים להיפגע ואולי גם יפתחו כעס כלפיכם. במקום זאת, תוכלו להביע זאת: "אני מרגיש מותש אחרי היום בעבודה ואני צריך קצת זמן לבד כדי להיטען מחדש." – לאמירה כזאת הרבה יותר קל להתחבר והרבה יותר קל להסכים למלא את הצורך של זמן לבד.

פיתוח פתרונות יצירתיים

פתרון קונפליקטים באמצעות תקשורת מקרבת, דורש לעיתים קרובות יצירתיות וגמישות. על ידי הבנת הצרכים של כל הצדדים, ניתן למצוא פתרונות יצירתיים שיספקו את כולם. זה כולל פתיחות לרעיונות חדשים וחשיבה "מחוץ לקופסה".

לדוגמה, אם יש קונפליקט על חלוקת משימות בבית, במקום להתווכח מי עושה יותר, אפשר לשבת יחד ולבנות תוכנית משותפת לחלוקת המשימות שתהיה הוגנת לכולם, וזאת מתוך העלאת צרכים כמו: שיתוף פעולה, שיוויון, אכפתיות וכו'

לגיטימציה לרגשות

מתן לגיטימציה לרגשות היא, למעשה, קבלה של הרגשות שלנו ושל האחרים כפי שהם, בלי לשפוט או לנסות לשנות אותם. רגשות הם חלק מהצד האנושי שיש בכל אחד מאיתנו (ומן הסתם, גם בזולתנו....). זהו צעד חשוב בתקשורת מקרבת, שכן הוא מאפשר פתיחות וכנות בקשרים שלנו. לעומת זאת, התעלמות מהרגשות או, חמור מכך, ביטול של הרגשות, רק מרחיק אותנו מאחרים ומעצמנו.

לדוגמה, אם אתם רואים מישהו כועס, התייחסו לכעס שלו ותנו לכעס לגיטימציה. במקום "אבל מה אתה כועס??, או "אין לך על מה לכעוס!" התייחסו לכעס שעלה (כי הוא קיים והוא עלה) "נראה לך שלא הקשיב לך ואתה כועס" .

אותו הדבר גם לגבי הרגש של עצמכם. אם אתם מרגישים עצב או כעס, הכירו בכך ואמרו לעצמכם: "אני עכשיו כועס", "אני עכשיו עצוב" (כי הרי הרגש הזה הוא חלק ממני ויש לו מקום בחיי)

סיכום

ניהול קונפליקטים באמצעות תקשורת מקרבת, הוא גישה המשלבת הבנה עמוקה של הצרכים והרגשות של כל הצדדים המעורבים. באמצעות הקשבה פעילה, ביטוי ברור של רגשות וצרכים, הכרה בצרכים וברגשות של האחר, פיתוח פתרונות יצירתיים, ולגיטימציה לרגשות, ניתן להתמודד עם קונפליקטים בצורה בונה ומכבדת. תקשורת מקרבת אינה רק כלי לניהול קונפליקטים, אלא גישה לחיים שמטרתה ליצור קשרים חיוביים ושיתופי פעולה.

אם אתם מעוניינים להעמיק בנושא וללמוד כיצד לפתח את היכולות הללו בחיי היומיום שלכם, אני מזמינה אתכם לפנות אליי.

אשמח לסייע לכם לפתח את היכולות הללו וליצור שינוי חיובי בחייכם.