מצחיק אותך - אבל מה איתי?

איך תקשורת מקרבת עוזרת לנו לצחוק בלי לפגוע?

הומור הוא דבר נפלא.הוא מקרב, משחרר, מפיג מתחים.

כשהומור נעשה מתוך שותפות, הקלה, חום - הוא כמו אוויר לנשימה במערכות יחסים.

אבל...כמו הרבה דברים טובים - גם הומור יכול להפוך למשהו אחר לגמרי, כשהוא לא מדויק.

כשהוא בא על חשבון מישהו.

"סתם בצחוק" - או פגיעה מחופשת?

נניח שבן או בת הזוג מחפש את המפתחות בפעם השלישית השבוע, ואז נאמרת הבדיחה:

"רק תגיד לי איפה שמת אותם - ואני אעזור לך למצוא אותם..."

והצד השני אולי מחייך - אבל מבפנים משהו מתכווץ.

זה לא "רק בדיחה".

זה עוד משפט שמצטרף למקומות שכבר רגישים גם ככה.

למקומות של חוסר ביטחון, של אשמה, של עייפות.

"בכל צחוק יש גם שמץ של אמת," אומרת האימרה הידועה - וזה בדיוק מה שמכאיב כל כך.

כי גם אם הכוונה הייתה הומוריסטית, המסר שעובר עלול להישמע כמו:

"אני לא סומך עליך."

"את לא באמת מסוגלת."

"אתה תמיד כזה."

איך זה מרגיש בצד השני?

הומור כזה לא תמיד מתפרש מיד כפגיעה. לפעמים רק אחר כך זה מחלחל.

התחושה יכולה להיות של קטנות. של השפלה דקה. של חוסר שוויון. של לשמש שוב "חומר לבדיחות", ולא שותף אמיתי לשיחה.

ואז - אם זה קורה פעם אחת, אולי זה עובר. אבל כשהתבנית חוזרת על עצמה, נוצר דפוס: מישהו לועג, "בצחוק",ומישהו אחר בולע.

וכשהשתיקה גוברת - גם הקירבה נחלשת. צחוק שאמור היה לקרב, הופך למשהו שמייצר מרחק.

אז מה עושים?

בתקשורת מקרבת, אנחנו מזמינים לעצור ולשאול:

• האם אני בטוח שזה מצחיק גם את מי שמולי?

• האם יש בדיחה שחוזרת שוב ושוב, על אותו נושא רגיש?

• האם יש מקום לפתוח שיחה אמיתית על מה שצוחקים עליו?

ואם אני הייתי מושא הצחוק, אפשר גם להגיד בצורה ישירה אך נעימה:

"אני מניח/ה שזה נאמר בצחוק, אבל כשצוחקים עליי ככה שוב ושוב - אני חווה את זה כזלזול וזה כבר פחות מצחיק אותי."

או אפילו:

"רגע, אני רוצה להבין - זו הייתה רק בדיחה, או שיש משהו מאחוריה?"

כי לפעמים, דווקא מתוך ההומור - אפשר להתחיל שיחה כנה.

אם יש "שמץ של אמת", אולי הגיע הזמן לדבר עליו לא דרך עקיצות, אלא דרך הקשבה.

לסיכום:

הומור יכול להיות גשר - אבל כשהוא נשען על כאב שלא מדובר, הוא הופך למשקולת שמרחיקה.

בפעם הבאה שאתם עומדים לזרוק בדיחה על מישהו שקרוב אליכם - שווה לעצור רגע ולשאול את עצמכם:

האם אנחנו באמת צוחקים ביחד - או שמישהו רק מנסה להסתיר את זה שכואב לו?

ואם זה נשמע מוכר...

אם מצאת את עצמך בצד שצוחק או בצד שמתכווץ - אני מזמינה אותך לחקור את זה לעומק. ללמוד איך אפשר לתקשר אחרת, איך אפשר לשמור על הומור - אבל גם על הלב של מי שמולנו.

אני מלווה אנשים, זוגות וצוותים בתהליך שמחבר בין הומור, אותנטיות וקרבה. וזה עובד!

אפשר להשאיר לי הודעה דרך האתר או ליצור קשר ישיר, ואשמח לחשוב יחד איך אפשר להכניס יותר חיבור - ופחות עקיצות לקשר שלך.